ואז הוא שאל "סליחה אדוני, כמה עולה היוגורט?"

בבוא האדם בפתח הרוחניות, מסתבר שאין קלה היא להשגה.

אך אין בכך כל הפתעה. הרי גם כשאדם נרשם ללימוד מקצוע, מתחוור לו מיד כי בעבור הדיפלומה, יצטרך לשלם, לא רק שכר לימוד, אלא יצטרך להתייגע, ולשלם מזמנו, מרצו ושכלו, כדי לעמוד בתנאים לקבלת התעודה או התואר.

האדם הנאור, יאמר, בד"כ, שכן, חפץ הוא בחיים שהם רוחניים יותר. אם כן, מדוע כה מעטים הם ההולכים בדרך האמת באמת?

התשובה - בגלל היוגורט.

נביא משל מדברי הרב אדם סיני, ראש בית מדרש הסולם ללימוד חכמת הקבלה ופנימיות התורה בדרך בעל "הסולם":

אדם נכנס למכולת, בוחר את היוגורט שהוא אוהב וניגש למוכר. המוכר אומר שהיוגורט עולה 5 שקלים. עונה האדם, שהוא אינו מוכן לשלם עבור היוגורט. המוכר, נבוך, אומר שאם כך, לא יוכל לקבל את היוגורט. "אבל למה?" נזעק האדם. "אני רוצה את היוגורט". על היוגורט, צריך לשלם, גם אם מאוד רוצים אותו, צריך קודם לשלם עליו. וכך נותר האדם, מבולבל מעצמו, מתווכח עם המוכר במכולת, ולעיתים נמשך ויכוח זה עשרות שנים, בתוכנו.

משל פשוט פשוט.

רובנו, לא רוצים לשלם על הרוחניות. אנו רוצים אותה. אך לא רוצים לשלם עליה. הגשמי, מזין את הרגשת הגוף מיד, לכן, קל יותר לעבוד בעבורו, שכן התשלום הוא מיידי. הפנימיות, הרוחניות, הרגשן עתידי ונסתר, ועל כן, הממהרים, חסרי האופק, אין ביכולתם להתאפק.

מהו התשלום? זאת עוד צריך לברר.

הבהרה - כפי שנכתב בפוסט "עבודה עצמית ברוחניות", מי שעובד על הצד הרוחני שלו, אבל רק כדי שהוא יתגדל, ושיהיה לו טוב מבחינה נפשית, ושהוא יהיה אדם משוכלל, כל זה עדיין לא נחשב כמו מישהו שמשלם על הרוחניות, כי הדבר סותר את הגדרת הרוחניות.