הזדמן לי השבוע לשמוע מישהו שקרא מחקר (או שאולי הוא לא קרא, ורק רצה להתחכם) על כך שבימי מרד המכבים, דווקא הכוחות היווניים היו המיעוט בארץ ישראל, ואם כך, איזו משמעות יש לחג החנוכה?
ובכן, תורת ישראל וחכמת הקבלה במיוחד אינן עוסקות בהיסטוריה, עתיקה או מודרנית. מופרזת, מנופחת או הירואית ככל שתהיה. לכן, נאמר שלא אכפת לנו כמה יוונים היו כאן.
מי שמעוניין לשאול שאלות בגשמיות, בהיסטוריה, שיקח ספר היסטוריה. כפי שצועק וצווח רבי שמעון בספר הזוהר, אוי לו לאדם (דתי או לא דתי...) שטוען שהתורה באה לספר רק סיפורים.
אז מה זה "רבים מול מעטים", ומה משמעות הדבר בחנוכה?
הגדרה – גוף – רצונות של פרטיות הקיימים באדם.
חוק - כל עוד אדם חי בגוף גשמי ומפורט בפרטים של העולם הזה, נאמר כי כוחות הגוף שלו, רבים מכוחות הנשמה. הרצונות לפרטיות, להנאה אישית, להתגדלות אישית, לגאווה על הסובבים, רבים מהרצונות של האדם להשפיע לזולת, לאהוב את הסביבה באמת, לתת מבלי לקבל, להדבק בבורא.
החוק הנ"ל נכון לגבי כל אדם חי בעולם הזה. איך אנחנו יודעים? כי מי שכוחות הנשמה שלו רבים מכוחות הגוף, לא צריך את העולם הזה.
אז על מה אנו מדברים בחנוכה? זמן שמסמן לנו את היכולת, של המעטים, היינו הרצונות שהם מעטים, לנצח את אותם רצונות שהם רבים. בתפיסה זו, נכנה את היוונים רצונות הגוף, ואת היהודים רצונות הנפש.
כך שאנו יכולים עדיין להאמין, שיש תקווה, שאפשר לצאת מהדבר הזה שנקרא אנוכיות וגאווה ורצונות רק לקבל לעצמי.
מדהים איך הכול באדם אחד, רבים מול מעטים, לא בחיצוניות, בפנימיות.
השבמחק