אבל אמרתי לך שאני אוהב אותך בחופה!

בעבודת ה' צריך לחדש את נקודת הבחירה שוב ושוב כל פעם מחדש.

כפי שלמדנו בשעורים בנושא התבוננות על פי הקבלה, עם כבוד הרב אדם סיני, אסור לאדם להיכנס למצב מכני בלבד בעבודת ה'. כי ההרגל הוא דבר מגונה מאד והוא פוגם מאד את הטעם הפנימי והבחירי של הקשר לה', ולמעשה, רק כשהאדם בוחר, הוא ממצה את מדרגת האדם שבו.

כלומר, מצד אחד צריך לעבוד את ה' בצורה קבועה, ואף המעשים הקבועים צריכים להיות לאדם כהרגל קבוע, אך מצד שני בתוך ליבו פנימה חייב האדם להפעים כל פעם מחדש לגמרי את הנקודה של הבחירה החדשה בקשר לה'.

כמו שבאהבה כולנו מבינים שלא מספיק שהבעל יאמר לאישתו פעם אחת בחופה - "אני אוהב אותך עד להודעה חדשה..." אלא היא מצפה ממנו שבכל פעם מחדש הוא יגיד לה שהוא אוהב אותה ויראה לה את אהבתו בצורה פנימית ואמיתית, כך האדם בעוסקו בבניית קשר של אהבה לבורא – צריך כל פעם מחדש לבחור מבפנים באמונה בה' ובעבודה  בדרכי התורה.

אם האדם לא בא מתוך גישה כזאת לעבודת ה' אזי היא הופכת לדבר קבוע ואוטומטי בלבד בלי רגש יהודי. וכמו במשל הקודם, מה תאמר אישה שבעלה מצד אחד עובד הרבה כדי להשיג פרנסה ואף פועל הרבה בצרכי הבית עצמו, אך מצד שני מוכן לכעוס על אישתו ובניו ולא מבטא כלפיהם שום רגש של אכפתיות ורצון אמיתי של אהבה? האם אישה תהיה מוכנה לחיות עם בעל כזה?

כך גם אבינו שבשמים. הוא מצידו מוכן להשקיע הרבה בקשר עימנו, אך הוא מצפה שנעבוד כדי לאהוב אותו מתוך בחירה אמיתית. ולא מתוך הרגש ואי אכפתיות.

ועל זה צווח הנביא ישעיה ואומר –

א,יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי.  א,יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. וכו' עיין שם.

יהי רצון שנזכה באמת להפעים בליבנו כל פעם מחדש את האמונה בהשי"ת וכך להשכין את אהבת ה' בליבנו באמת.

דוד ישי שמואל

לפרטים אודות הלימוד – 0503143333  hasulam.co.il

מה אתה מחפש (1)

הנה, כשאדם הולך בזה העולם, מרגיש הוא את נפשו שצועקת ומתפרצת לעיתים, אף שמחה לפעמים או להיפך – עצובה מאד, ואינו יודע מה היא באמת מבקשת.

כלומר, מרגיש האדם שנפשו מחפשת ורוצה משהו אך בדרך כלל האדם לא יודע מה היא מבקשת.

לפעמים האדם כבר לא יודע מה לעשות, אינו מבין מה הוא רוצה מעצמו. לפעמים הוא פשוט מרגיש רצון גדול וחושב שאת הרצון הוא יפיג באיזו סיגריה או שפשוט הוא חושב שהוא רק רוצה לאכול או לשתות וזה בעצם מה שביקשה נפשו.

אבל לעיתים הוא שם לב, בכל מיני צמתים חשובים בחיים, שלא את הדברים המזדמנים נפשו מחפשת.

כי לפעמים אדם רואה שגם כשהכל טוב, והוא בריא ויש לו אישה וילדים וכסף וכל מה שהוא חיפש וגם אז לא נוח לו מבחינה נפשית, גם אז הוא רואה שנפשו לא רגועה ורוצה עוד ועוד, וגם כשהוא נותן לה את התאוות שנראה לו שהיא מבקשת - היא רוצה עוד.

ולעומתו הוא רואה שיכול להיות אדם שיש לו פחות נכסים גשמיים ובכל זאת הוא נינוח מבחינה נפשית - ואז שוב הוא שואל את עצמו - מה בעצם נפשי מבקשת - לאן היא רוצה שאקח אותה, מה עוד לא עשיתי בשבילה???

אלא, שחשוב מאד שנבין שנפשינו באה ממקורות עליונים ורוחניים מאד, כפי שמלמדת אותנו חכמת הקבלה. זה לא סתם נפש לא ברורה שקיימת באדם ומפריעה לו ורק רוצה להטריד את מנוחתו, אלא צריך להאמין, כפי שהורה לנו הבורא ית', ע"י חז"ל, שבכל יהודי ישנה נשמה קדושה.

אם נבין מהי אותה נשמה ומה תכליתה - נבין גם מה היא מבקשת.

הגדרתה של הנשמה היא - התלבשות של אור בכלי, עפ"י דברי בעל "הסולם"

הבורא ברא את הבריאה כדי להטיב לנבראיו, כפי שהורו לנו חז"ל, אלא שהנברא צריך להכין את הכלים הראויים כדי  שיוכל לקבל את האור והתענוג מהבורא.

כי כדי שלא תהיה בושה בקבלת האור (נהמא דכיסופא בלשון הקבלה) מהבורא צריך לייצר כלים של אהבה לבורא.

ואז, כשיש קשר של אהבה לבורא, אפשר לקבל את כל האור מהבורא בצורה מלאה ושלימה - כי אז כל הקבלה הזאת באה מתוך השמחה מהקשר לה' ית'.

כמו בזוגיות, כשאדם הולך למתעדה עם אישתו, אין הוא רוצה שאישתו תוכל את האור באנוכיות בלי קשר אליו, ועוד שדרך זו מביאה לבושה מנותן המתנה, אלא רוצה הבעל שאיתו תהנה, ותהנה הרבה אבל מתוך הקשר איתו, מתוך האהבה הגדולה השוררת ביניהם - יתרבה ויתקבל האור בכלים הראויים.

כי רצון לאור בדרך כלל כבר יש - רק צריך שגם יהיה אהבה לנותן האור.

נשמה שלימה היא אותה אחת שכבר באהבה שלימה לה' ית' ורוצה את האור, שכל זה הצד של הכלי עם כוונה נכונה - ומתוך כך היא נהנית מזיוו ואורו של הבורא.

הנשמה שיש בכל יהודי זוהי רק נקודת פוטנציאל של נשמה אבל עוד לא ממש מושגת.

כל החיים להגדיל ולשכלל את נקודה זו של הנשמה.

כבוד ראש השב"כ וראש המוסד נגד כבוד ראש הממשלה ושר הבטחון

 לאחרונה, נחשפנו להתבטאויות של ראשי גופים גדולים שפרשו מתפקידם, והחלו לשפוך החוצה ביקורות נוקבות כלפי מי שעד לא מכבר היו הממונים עליהם מטעם הממשלה. בד"כ הופנתה הביקורת כלפי ראש הממשלה, ואולי גם שר הבטחון (ראה מקרה הרמטכ"ל). 

 אין לנו עסק או רצון לעסק בפוליטיקה או תככים, רק, כמו תמיד, ננסה להבין, מה המציאות הזו, שמתראית לנו מבחוץ, צריכה ללמד אותנו על פנימיותנו כפי שחכמת הקבלה מלמדת אותנו.

 המכנה המשותף להתקפות האלה, שלעיתים, מעבר לביקורת שהיא אולי עניינית, היו בעלות כיוון אישי, הוא חוסר בהתבטלות. אני מציע לכולם לשמוע את דברי הרב אדם סיני שליט"א כאן, בהתייחסו לרצח הרב אבוחצירא זצ"ל ואחד הדברים המרכזיים אליהם התייחס הרב, היה, החוסר בהתבטלות, ממנו סובל כל הדור הזה. 

 ההתבטלות, היא היא הכלי החזק ביותר, כנגד הגאווה (כפי שעבודה למעל הכלל, היא הכלי החזק כנגד האנוכיות), ובקל אפשר לראות היום, כמה כולנו לא מסוגלים להתבטל למי שמעלינו, בכל מסגרת שהיא. בשעור הנ"ל הרב נתן דוגמאות מאוד חזקות בהם הפרט אינו מוכן להתבטל למנהיג החילוני (רצח רבין ז"ל) או הדתי (רצח הרב אבוחצירא). אך, העניין נמצא גם במקומות הפשוטים ביותר - אדם עולה לאוטובוס - ולא באמת מוכן להתבטל אל הנהג, שכרגע, בסיטואציה הזו, הוא הוא המוביל, ועדיף לכולם, לתת לו להתרכז בהובלה. תארו לכם, שכל אחד מהנוסעים יגש לנהג וידרוש ממנו לנהוג על פי דעתו שלו!

 עכשיו, נוכל להסתכל פנימה, ולהבין, מה פתאום ראש השב"כ מתבטא בצורה כה תוקפנית נגד מי שהיה ה"בוס" שלו. לכן, כולנו צריכים להתחזק ולעבוד על נושא ההתבטלות, שהוא חשוב ומשמעותי בנפש האדם, וללא זאת, אין לאדם אפשרות להתקדם בעבודת הנפש שלו, כפי שמביא הזוהר הקדוש, שהיראה (התבטלות) היא השער לכל מצוות התורה, ומי שאינו פועל ביראה, לא מקיים באמת כלום. 

 להצטרפות לקבוצה שעובדת באמת על התבטלות, ללימוד עמוק ומקיף בנושאים כאלה
050-3143344 או hasulam.site@gmail.com

באהבה
דוד היימן
בית מדרש הסולם