בעבודת ה' צריך לחדש את נקודת הבחירה שוב ושוב כל
פעם מחדש.
כפי שלמדנו בשעורים בנושא התבוננות על פי הקבלה, עם
כבוד הרב אדם סיני, אסור לאדם להיכנס למצב מכני בלבד בעבודת ה'. כי ההרגל הוא דבר
מגונה מאד והוא פוגם מאד את הטעם הפנימי והבחירי של הקשר לה', ולמעשה, רק כשהאדם
בוחר, הוא ממצה את מדרגת האדם שבו.
כלומר, מצד אחד צריך לעבוד את ה' בצורה קבועה, ואף המעשים
הקבועים צריכים להיות לאדם כהרגל קבוע, אך מצד שני בתוך ליבו פנימה חייב האדם
להפעים כל פעם מחדש לגמרי את הנקודה של הבחירה החדשה בקשר לה'.
כמו שבאהבה כולנו מבינים שלא מספיק שהבעל יאמר לאישתו פעם
אחת בחופה - "אני אוהב אותך עד להודעה חדשה..." אלא היא מצפה ממנו שבכל
פעם מחדש הוא יגיד לה שהוא אוהב אותה ויראה לה את אהבתו בצורה פנימית ואמיתית, כך
האדם בעוסקו בבניית קשר של אהבה לבורא – צריך כל פעם מחדש לבחור מבפנים באמונה בה'
ובעבודה בדרכי התורה.
אם האדם לא בא מתוך גישה כזאת לעבודת ה' אזי היא הופכת לדבר
קבוע ואוטומטי בלבד בלי רגש יהודי. וכמו במשל הקודם, מה תאמר אישה שבעלה מצד
אחד עובד הרבה כדי להשיג פרנסה ואף פועל הרבה בצרכי הבית עצמו, אך מצד שני מוכן
לכעוס על אישתו ובניו ולא מבטא כלפיהם שום רגש של אכפתיות ורצון אמיתי של אהבה?
האם אישה תהיה מוכנה לחיות עם בעל כזה?
כך גם אבינו שבשמים. הוא מצידו מוכן להשקיע הרבה בקשר
עימנו, אך הוא מצפה שנעבוד כדי לאהוב אותו מתוך בחירה אמיתית. ולא מתוך הרגש ואי
אכפתיות.
ועל זה צווח הנביא ישעיה ואומר –
א,יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר
יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים
וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. א,יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת
פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. וכו' עיין שם.
דוד ישי שמואל
לפרטים אודות הלימוד – 0503143333 hasulam.co.il
