מה אתה מחפש (1)

הנה, כשאדם הולך בזה העולם, מרגיש הוא את נפשו שצועקת ומתפרצת לעיתים, אף שמחה לפעמים או להיפך – עצובה מאד, ואינו יודע מה היא באמת מבקשת.

כלומר, מרגיש האדם שנפשו מחפשת ורוצה משהו אך בדרך כלל האדם לא יודע מה היא מבקשת.

לפעמים האדם כבר לא יודע מה לעשות, אינו מבין מה הוא רוצה מעצמו. לפעמים הוא פשוט מרגיש רצון גדול וחושב שאת הרצון הוא יפיג באיזו סיגריה או שפשוט הוא חושב שהוא רק רוצה לאכול או לשתות וזה בעצם מה שביקשה נפשו.

אבל לעיתים הוא שם לב, בכל מיני צמתים חשובים בחיים, שלא את הדברים המזדמנים נפשו מחפשת.

כי לפעמים אדם רואה שגם כשהכל טוב, והוא בריא ויש לו אישה וילדים וכסף וכל מה שהוא חיפש וגם אז לא נוח לו מבחינה נפשית, גם אז הוא רואה שנפשו לא רגועה ורוצה עוד ועוד, וגם כשהוא נותן לה את התאוות שנראה לו שהיא מבקשת - היא רוצה עוד.

ולעומתו הוא רואה שיכול להיות אדם שיש לו פחות נכסים גשמיים ובכל זאת הוא נינוח מבחינה נפשית - ואז שוב הוא שואל את עצמו - מה בעצם נפשי מבקשת - לאן היא רוצה שאקח אותה, מה עוד לא עשיתי בשבילה???

אלא, שחשוב מאד שנבין שנפשינו באה ממקורות עליונים ורוחניים מאד, כפי שמלמדת אותנו חכמת הקבלה. זה לא סתם נפש לא ברורה שקיימת באדם ומפריעה לו ורק רוצה להטריד את מנוחתו, אלא צריך להאמין, כפי שהורה לנו הבורא ית', ע"י חז"ל, שבכל יהודי ישנה נשמה קדושה.

אם נבין מהי אותה נשמה ומה תכליתה - נבין גם מה היא מבקשת.

הגדרתה של הנשמה היא - התלבשות של אור בכלי, עפ"י דברי בעל "הסולם"

הבורא ברא את הבריאה כדי להטיב לנבראיו, כפי שהורו לנו חז"ל, אלא שהנברא צריך להכין את הכלים הראויים כדי  שיוכל לקבל את האור והתענוג מהבורא.

כי כדי שלא תהיה בושה בקבלת האור (נהמא דכיסופא בלשון הקבלה) מהבורא צריך לייצר כלים של אהבה לבורא.

ואז, כשיש קשר של אהבה לבורא, אפשר לקבל את כל האור מהבורא בצורה מלאה ושלימה - כי אז כל הקבלה הזאת באה מתוך השמחה מהקשר לה' ית'.

כמו בזוגיות, כשאדם הולך למתעדה עם אישתו, אין הוא רוצה שאישתו תוכל את האור באנוכיות בלי קשר אליו, ועוד שדרך זו מביאה לבושה מנותן המתנה, אלא רוצה הבעל שאיתו תהנה, ותהנה הרבה אבל מתוך הקשר איתו, מתוך האהבה הגדולה השוררת ביניהם - יתרבה ויתקבל האור בכלים הראויים.

כי רצון לאור בדרך כלל כבר יש - רק צריך שגם יהיה אהבה לנותן האור.

נשמה שלימה היא אותה אחת שכבר באהבה שלימה לה' ית' ורוצה את האור, שכל זה הצד של הכלי עם כוונה נכונה - ומתוך כך היא נהנית מזיוו ואורו של הבורא.

הנשמה שיש בכל יהודי זוהי רק נקודת פוטנציאל של נשמה אבל עוד לא ממש מושגת.

כל החיים להגדיל ולשכלל את נקודה זו של הנשמה.

כשהרב קוק פגש את הרבי מסאטמר

כידוע, בזרמים הדתיים השונים, קיימת התייחסות שונה מן הקצה אל הקצה בכל הנוגע ליחסם למדינת ישראל. קיימים הזרמים שרואים עצמם כחלק אינטגראלי מן המדינה, יצאו להלחם למענה ויתרמו לה בכל כוחם, ישנם כאלה המכירים במדינה ומוסדות הרישמיים, אך לא יצאו מגידרם למען עקרונות מסויימים של המדינה, וישנם כאלה שמאמינים שמדינת ישראל היא יישות אסורה בכלל, תינוק שנולד בחטא.

האמת, החילוקים הללו מושרשים שנים רבות לפני שקמה ישראל, וכמשל רק נביא את הדעות הכה מנוגדות, והכה מנומקות של שני זרמים – הרב קוק (הרב הראשי הראשון של ארץ ישראל), מקובל ענק והוגה חשוב היה תומך נלהב ביותר של רעיון המדינה, כמובן במסגרות המתאימות גם לדת. עד היום ציבור המאמינים שלו מרגיש נאמן למדינה. מנגד עמדו (באופן מכלילי ביותר, העדה החרדית עצמה מורכבת מכמה קבוצות) "העדה החרדית" שהתנגדו בכל תוקף לשיתוף פעולה עם הציוניים והחילונים, ועצם הקמה של יישות יהודית עצמאית בטרם ביאת המשיח, נחשבה כחטא גמור וחמור.

אז איך כל זה קשור אל הפנימיות? הרי כבר למדנו, שכל דבר שקורה בחוץ, מהווה רק סימן אל השינויים הפנימיים המתחוללים בכל אחד מאיתנו, ובכלל האומה הישראלית. ברשותכם, נביא כאן את גישתו הפנימית כאמור של בעל הסולם, שראה כל דבר במציאות על צביונו הרוחני, והלא, אנו לא מתעסקים במחלוקות גשמיות.

על פי חכמת הקבלה – זמן נתינה לחוד וזמן קבלה לחוד

בעל הסולם, בהסתכלותו הכה פנימית, מביא את הרעיון במאמר בספרו: בגשמיות, אם נתתי לחברי עט, מיד הוא מקבל אותו ממני, כלומר, הנתינה והקבלה באים בזמן אחד. מה שאין כן ברוחני, הדברים באים בהשתלשלות מהעליון, אל התחתון (עוד חוק רוחני שיש לחקור בו), ועל כן, העליון יכול לתת, אבל התחתון אינו ראוי ואינו יכול עדיין להשיג מה שקיבל. התחתון קיבל רק הזדמנות לקבל, ועוד לא מימש אותה. ולכן, ברוחניות, יכול לחלוף זמן רב בין הנתינה של העליון לבין הקבלה של התחתון. עד שהתחתון יהיה זכאי לקבל את הדבר מהבורא.

רואים אנו, כיצד חכמת הקבלה, וההסתכלות הפנימית, נותנת לאדם רווחה ואפשרות להתנהל בעולם הזה הגשמי, מבלי להיות מבולבל, מבלי לתהות על מאורעות חיצוניים, והלוואי, שהעם ישכיל כולו ללמוד ולנהור אחר חכמה מופלאה זו, ושעד יום העצמאות הבא, נהיה זכאים לקבל את ארץ ישראל באמת בפנימיות נפשנו.

לשעורים ופרטים אודות החכמה פנו היום hasulam.site@gmail.com

יהודה גלעד

תלמיד בית מדרש "הסולם"