‏הצגת רשומות עם תוויות הסולם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הסולם. הצג את כל הרשומות

יום שני, 7 במאי 2012

מה אתה מחפש (2)


הנשמה זוהי הנקודה שחבויה בתוך האדם וצועקת ומבקשת ודורשת את חלקה בכל המשחק הזה של החיים.
מה היא מבקשת? את הקשר לה' היא מבקשת! לא את האור - הבורא אחראי לתת את האור, אך היא מבקשת את הצד שהיא צריכה לתת - את האהבה אליו.
לפעמים היא תבקש את הגדלת הכלי עצמו, כלומר תשכלל את הרצון שלה לאור -  אך כדי שיהיה לה על מה להכיל את האהבה. כי ע"י המתנה אפשר להחשיב יותר את נותן המתנה.
אבל אם יבוא אור מהבורא או לא - זה כבר עניין של הבורא עצמו.

לא עלי מוטלת העבודה לקבל את האור אלא עלי מוטלת בעיקר העבודה להגדיל את אהבת הבורא ואח"כ להגדיל גם את הכלים עצמם - אבל לתת את האור - זהו כבר תפקידו של הבורא, טוב שנסמוך עליו בעניין זה, את זה הוא הבטיח לנו כבר, את התענוג והאושר הנצחי הבורא מאד רוצה לתת לנו אך הוא מחכה שנבנה כלים מתוך אהבה אמיתית. כדי שיהיה קשר כנה, נכון, חם ואוהב בין הנברא לבין אביו שבשמים.


לשם צריך לכוון את כל חיינו, גם אם לא תמיד רואים איך ומה זה קשור לתשוקות הפנימיות שמתעוררות בנו לפעמים- צריך להאמין לרבותינו הקדושים ובמיוחד לאור כל מה שכתבו לנו גדולי החסידות, שבעצם כל הרעש הזה זוהי צעקת הנשמה שרוצה את הקשר למלכה.

אז מה נעשה? אהבת ה' זה הרי דבר כל כך רחוק ונראה כמעט בלתי ניתן להשגה, איך באמת נגיע לשם?
בשביל כל אחד מאיתנו המאמין בכך ורוצה להגיע לכך - נכתבה התורה הקדושה, על כל הוראותיה ודרכיה. זוהי הדרך היחידה להגיע לאהבת ה'. לשם כך יש לנו את חכמת הקבלה, שנותנת לנו את עיקרי האמונה בצורה פנימית, ומלמדת אותנו את הכללים הרוחניים הנצחיים איתם דרכם אפשר להכיר את דרכי הקב"ה.

עיקר דרכי התורה הם ג': ההתבטלות לחז"ל ולרבותינו הקדושים, אהבת ישראל ואהבת חברים והליכה בדרכי התורה הן מצד לימוד התורה והן מצד שמירה על ההלכות המצויים בה.

אבל כאן באתי לעמוד על הנקודה שנאמין ונדע שזה מה שנפשינו מחפשת - את הקשר האמיתי לה' ית'.
לשם צריכים להיות מכוונים כל משאות חיינו.
זוהי האמת - ולשם צריכה להיות מכוונת נפשינו.

להצטרפות לדרך אמיתית זו וללימוד בנושא – hasulam.co.il

באהבה
דוד ישי שמואל


יום ראשון, 29 באפריל 2012

כבוד ראש השב"כ וראש המוסד נגד כבוד ראש הממשלה ושר הבטחון


 לאחרונה, נחשפנו להתבטאויות של ראשי גופים גדולים שפרשו מתפקידם, והחלו לשפוך החוצה ביקורות נוקבות כלפי מי שעד לא מכבר היו הממונים עליהם מטעם הממשלה. בד"כ הופנתה הביקורת כלפי ראש הממשלה, ואולי גם שר הבטחון (ראה מקרה הרמטכ"ל). 

 אין לנו עסק או רצון לעסק בפוליטיקה או תככים, רק, כמו תמיד, ננסה להבין, מה המציאות הזו, שמתראית לנו מבחוץ, צריכה ללמד אותנו על פנימיותנו כפי שחכמת הקבלה מלמדת אותנו.

 המכנה המשותף להתקפות האלה, שלעיתים, מעבר לביקורת שהיא אולי עניינית, היו בעלות כיוון אישי, הוא חוסר בהתבטלות. אני מציע לכולם לשמוע את דברי הרב אדם סיני שליט"א כאן, בהתייחסו לרצח הרב אבוחצירא זצ"ל ואחד הדברים המרכזיים אליהם התייחס הרב, היה, החוסר בהתבטלות, ממנו סובל כל הדור הזה. 

 ההתבטלות, היא היא הכלי החזק ביותר, כנגד הגאווה (כפי שעבודה למעל הכלל, היא הכלי החזק כנגד האנוכיות), ובקל אפשר לראות היום, כמה כולנו לא מסוגלים להתבטל למי שמעלינו, בכל מסגרת שהיא. בשעור הנ"ל הרב נתן דוגמאות מאוד חזקות בהם הפרט אינו מוכן להתבטל למנהיג החילוני (רצח רבין ז"ל) או הדתי (רצח הרב אבוחצירא). אך, העניין נמצא גם במקומות הפשוטים ביותר - אדם עולה לאוטובוס - ולא באמת מוכן להתבטל אל הנהג, שכרגע, בסיטואציה הזו, הוא הוא המוביל, ועדיף לכולם, לתת לו להתרכז בהובלה. תארו לכם, שכל אחד מהנוסעים יגש לנהג וידרוש ממנו לנהוג על פי דעתו שלו!

 עכשיו, נוכל להסתכל פנימה, ולהבין, מה פתאום ראש השב"כ מתבטא בצורה כה תוקפנית נגד מי שהיה ה"בוס" שלו. לכן, כולנו צריכים להתחזק ולעבוד על נושא ההתבטלות, שהוא חשוב ומשמעותי בנפש האדם, וללא זאת, אין לאדם אפשרות להתקדם בעבודת הנפש שלו, כפי שמביא הזוהר הקדוש, שהיראה (התבטלות) היא השער לכל מצוות התורה, ומי שאינו פועל ביראה, לא מקיים באמת כלום. 

 להצטרפות לקבוצה שעובדת באמת על התבטלות, ללימוד עמוק ומקיף בנושאים כאלה
050-3143344 או hasulam.site@gmail.com

באהבה
דוד היימן
בית מדרש הסולם 



 

יום שלישי, 17 באפריל 2012

הבדיחה בבזוקה - דני איפה אתה מחפש את הכובע?

באחד מימות הפסח, שאל אחד התלמידים שאלה, כיצד ייתכן שאדם לא מצליח לזכור את ההגיונות שהוא מקבל מהעליון, הנקראים בשפת המקובלים מוחין דצלם. לא נתעכב כאן על משמעות אותם המוחין שהעליון נותן לתחתון (אולי בפעם אחרת..), אבל נביא כאן את תשובתו של כבוד הרב אדם סיני לאותו תלמיד, תשובה ממנה ניתן ללמוד רבות על דרכי העבודה של האדם המחפש אמת.

ישנה בדיחה במסטיק בזוקה (באריזה הבדידה, לא בקופסאות), שמספרת שדני, מחפש את הכובע שלו, ברחוב, וחברו שואל אותו מה הוא מחפש, ודני עונה שאת הכובע. "ואיפה איבדת את הכובע דני?" שואל החבר - ברחוב השני. "אז למה אתה מחפש ברחוב הזה?" כי ברחוב הזה יש פנס וברחוב השני אין - תשובתו העמוקה של דני.

ושימו לב מה הבדיחה הזו אומרת עלינו, אנחנו, מחפשים ומחפשים, ומשקיעים בכך יגיעה מרובה, וממשיכים לחפש. והיכן אנו רוצים לחפש? רק היכן שישנו האור. רק היכן שאנו רואים או חושבים, שנקבל תענוג והנאה. ברחוב השני, אומר דני, אין פנס, אין מי שנותן תענוג, לכן, הוא לא רוצה לחפש שם.

ומה אומר משל זה בנפש שלנו? שאנחנו לא רוצים להשקיע יגיעה, במקום שבו לא יהיה לנו (לכאורה תענוג). כי אנו במצב לא מתוקן, שרוצים רק לקבל לעצמנו. ועוד, אנו עונים תשובה מטופשת כל כך, ביודענו, שהכובע, המטרה האמיתית, הדביקות האמיתית, אינה נמצאת דווקא ברחוב המואר, ואנו יודעים שאנו מחפשים במקום הלא נכון, וטומנים את הראש וממשיכים.

אז מה לעשות? כשלומדים הרבה פנימיות, וחכמת הקבלה, מגרים את הנקודה האמיתית שבתוכנו, שמוכנה לעבור לחפש ברחוב החשוך.

ללימוד אמיתי של חכמת הקבלה - פנו עוד היום hasulam.site@gmail.com
מחברכם
ניר לפידות - תלמיד בבית מדרש הסולם

יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

אם פגע בך מנוול זה

מביאה הגמרא במסכת קידושין דף ל' - "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש"

מתוך הכוונה הברורה, ששם, "במגרש הביתי" של הקדושה, יעשה היצר הרע, הלא הוא המנוול פניית פרסה חדה ויעזוב אותך לנפשך וללימוד התורה.

מביא על כך משל מעניין ונפשי מאוד, רבנו הרב אדם סיני שליט"א.

אומר, מה זה "פגע"? היינו, שאין אתה רגיל לדור עימו, או לבא עימו בעסקים כאלה או אחרים, ורצה הגורל ופתאום, שלא כדרך הרגילות, פגע בך (נתקל בעגה הצבאית) היצר הרע. אם כך הדבר, ודאי כדאי לבוא עימו לדין ודברים ולהזמינו ללימוד דף גמרא או מאמר חסידות, ובאחת יסיר ציפורניו ממך.

אך, אם רגיל האדם לדור עם אותו המנוול, והוא מבאי ביתו, ומבלה עימו כמה שעות ביום...לא על אדם כזה מדברת הגמרא. אדם כזה, לא נקרא ש"פגע" בו יצר הרע, הוא הולך איתו יד ביד...כל הזמן...לאחד כזה, לא מייעצת הגמרא למושכו לבית המדרש...

משמע, שיש לאדם לרחוק מן היצר הרע, לא לאהוב אותו, ובכל אופן לא להיות מזדה עימו, כאילו אני הוא הוא חס ושלום, אלא תמיד להרגיש שהוא זר אלי ורצונותינו אינם שווים, וגם אם הוא בא - זה רק כי הוא פגע בי, וממילא - "משכהו לבית המדרש" יוכל לסייע כאן